אדריכלות בחיפה

חיפה היא עיר בעלת היסטוריה עשירה ביותר, המתחילה עוד בעת העתיקה שלפני הספירה. כמו כן, זו גם עיר בעלת טופוגרפיה מגוונת ביותר, שכן היא משלבת מישור היושב על שפת הים והרים המתנוססים לגובה. בשל המאפיינים הייחודיים של העיר אין זה מפתיע שגם האדריכלות שבה היא מגוונת ועשירה, ממש כמו העיר עצמה.

אדריכלות טמפלרית

במהלך המאה ה־19 הגיעו לארץ חברי התנועה הטמפלרית, אשר נוסדה בגרמניה, והם אלה שהקימו את המושבה הגרמנית בחיפה. איתם הגיע גם סגנון האדריכלות הטמפלרית, המתאפיין בבנייה מאבן המשלבת מאפיינים גרמניים לצד מוטיבים מזרחיים. המבנה בסגנון הטמפלרי המוכר ביותר בחיפה הוא ככל הנראה בית העם הטמפלרי. מבנה זה מצוי במושבה הגרמנית, וכיום הוא ביתו של מוזיאון העיר. בית העם כמובן עשוי מאבנים ומעליו ישנו גג רעפים וגמלון (מבנה משולש שווה שוקיים בחזית המבנה). מעל לכניסה למבנה ישנו כיתוב מספר תהילים, שבו כתוב: "אם אשכחך ירושלים תישכח ימיני". בניין זה שימש כדוגמה לכול שאר המבנים בסגנון הטמפלרי בעיר.

הסגנון האקלקטי

בשנות העשרים של המאה הקודמת הגיע לארץ ישראל סגנון חדש ששמו הסגנון האקלקטי, אשר נולד מתוך זרם אומנותי תחת אותו השם. כפי ששמו מרמז, הסגנון משלב אלמנטים מסגנונות שונים כמו האדריכלות הקלאסית, האדריכלות המזרח־תיכונית והאדריכלות המודרנית. בחיפה אחד מהמבנים המייצגים את הסגנון הוא בניין הטכניון, הנמצא בשכונת הדר כרמל. הבניין עצמו הוא סימטרי בקומפוזיציה המורכבת ממבנה מרכזי בולט ואגפים היוצאים מתוכו. לצד זאת משולבים אלמנטים מקומיים כמו גג הכיפה הנמצא מעל למבנה המרכזי, הקשתות המזוהות עם האדריכלות המקומית וחיפוי האבן.

באוהאוס

במהלך שנות ה־30 וה־40 שטף סגנון הבאוהאוס הגרמני את מדינת ישראל. על אף שתל־אביב נחשבת למרכז הבאוהאוס בישראל, חיפה גם היא מתהדרת במבנים נהדרים, המשלבים את הסגנון האדריכלי הזה. מבנים בסגנון מתאפיינים במראה מינימליסטי ופונקציונלי, ללא עיטורים מנקרי עיניים. בחיפה ניתן לחזות בסגנון זה במבנים כמו "שוק תלפיות" ו-"בית הקרנות".

אדריכלות בהאית

אומנם יש רק מבנה אחד בעיר העומד תחת קטגוריית האדריכלות הזו, אך זהו מבנה מרכזי שבלתי אפשרי לפסוח עליו. המתחם הבהאי על הר הכרמל בנוי על פי חוקי האדריכלות הבהאית הבולטת במיוחד בשל הגנים המטופחים שלה, שאותם ניתן לראות בבירור במבנה בחיפה. הגנים מורכבים מ־19 טרסות שבהן ישנן מזרקות ותעלות המזרימות מים במורד ההר. באדריכלות הבהאית נעשה שימוש רב במספר 19, משום שיש לו חשיבות דתית. במרכז הגנים ישנן מדרגות המובילות מראש ההר עד לתחתיתו.

ישנה השפעה פרסית על המבנים בסגנון הזה, לכן ניתן לראות אלמנטים כמו שימוש באור השמש כמרכיב אדריכלי, גנים המכילים מזרקות ובריכות ועיצוב מבנים עם גג כיפה, כפי שניתן לראות במקדש הבאב הנמצא בגנים הבהאים.

דילוג לתוכן