העיר תל־אביב, "העיר העברית הראשונה", היא מרכז שוקק חיים, עשיר בסגנונות אדריכלות רבים. העיר זכתה לכינוי "העיר הלבנה" בשל הסגנון הבין־לאומי, הרווח בחלקים רבים מאזוריה. השכונה הראשונה אשר הוקמה בעיר בשנת 1887 היא נווה צדק, שבה עוד עומדים בניינים בני מאה שנה, המעניקים הצצה להיסטוריה של תל־אביב.
הסגנון הבין־לאומי
סגנון אדריכלות זה כאמור, הוא זה שהעניק לעיר את הכינוי "העיר הלבנה". תחילת השימוש בסגנון התרחש באמצע שנות העשרים של המאה הקודמת. הסגנון מאופיין בפונקציונליות ומודרניזם, מבנים פשוטים ללא עיטורים וסימטריה. בית־הספר לעיצוב בתים ואדריכלות "באוהאוס" בגרמניה, השפיע רבות על סגנון הבנייה וניתן לראות עד היום מבנים בסגנון זה ברחבי העיר. אדריכלים רבים התאימו את הסגנון לאקלים ולאורח החיים בישראל, כך שישנן הרבה יותר מרפסות ממה שניתן לראות באזורים אחרים בעולם כמו אירופה וארצות הברית. בין הרחובות המאופיינים בבנייה מסוג זה ישנו רחוב אלנבי, רחוב הרכבת ואזור נחל הירקון. הסגנון תאם בצורה מושלמת לגישת החיים הצנועה בתקופה שבה הוא אומץ.
בין המבנים המוכרים ביותר המאופיינים בסגנון הבין־לאומי הוא בית־הדר, אשר הוקם בשנת 1938. זהו בניין בן ארבע קומות, שבו ישנם חלונות סרט קטנים המסודרים בשורה לרוחבו של הבניין כולו. הבניין נמצא בדרום העיר, בפינת הרחובות הרכבת ודרך בגין. אזור נוסף המשקף את הסגנון הוא אזור כיכר צינה, הניצבת בחיבור הרחובות דיזינגוף, ריינס, בן עמי, זמנהוף ופינסקר. את הכיכר מקיפים מבנים המעוצבים כולם בסגנון הבין־לאומי, בעלי מרפסות מעוגלות המתכתבות עם מראה הכיכר עצמה.
בתי החלומות: הסגנון האקלקטי
בניגוד מוחלט לסגנון הבין־לאומי הפשוט, נבנו בעיר מבנים חדשים בסגנון האקלקטי, בשנות ה־20 גם כן. שם נוסף אשר ניתן למבנים אלו הוא "בתי החלומות", שבהם דווקא ישנם עיטורים רבים. המבנים אשר עוצבו בסגנון זה שילבו בין מאפייני אדריכלות קלסית־אירופאית עם מאפייני עיצוב בסגנון האר־דקו ובסגנון האר־נובו, לצד מוטיבים אסלאמיים וגם כאלה בהשראת המזרח הרחוק.
אחד מהמבנים המוכרים ביותר בעיר המייצגים את הסגנון, הוא גימנסיה הרצליה – בית הספר התיכון העברי הראשון. הבניין נבנה בצורה סימטרית ובמרכזו ניצב בניין מרכזי גבוה. ניתן לראות בבירור את הקשתות המאפיינות את סגנון הבנייה האסלאמי, לצד צורניות אירופאית קלסית.
סגנון הבנייה ברוטליזם
בשנות השישים התרחש מהפך של ממש בבנייה בעיר וכך הפך ה"ברוטליזם" לסגנון המועדף. סגנון זה מאופיין בבנייה לגובה, שימוש בחומרי בנייה פשוטים ושימוש רב באור טבעי. לרוב, בניינים הבנויים בסגנון "ברוטליזם", יהיו בעלי מראה נוקשה העשוי מבטון חשוף. בתל־אביב הבניין הבולט ביותר המעוצב כך הוא בניין העירייה המתנשא לגובה של 60 מטרים. זהו למעשה בניין העירייה השלישי בעיר, כאשר קודמיו שכנו בשדרות רוטשילד ולאחר מכן בכיכר ביאליק.
